ישראל מרוויחה כרבע מיליארד ש”ח בשנה ממיסוי שוק הקנאביס הרפואי

שאלה מעניינת שעד היום לא נענתה היא כמה מרוויחה מדינת ישראל ממיסים על חשבון ענף הקנאביס הרפואי. ובכן, מגזין קנאביס בדק ומצא. חשוב להדגיש: הנתונים המלאים על ענף הקנאביס הישראלי אינם שקופים ולכן חלק ניכר מהחישובים מבוססים על הערכות מושכלות. בנוסף ניתן להעריך כמה המדינה תרוויח בעתיד משוק פנאי חוקי (אחרי לגליזציה).

מע”מ

מדינת ישראל מרוויחה מענף הקנאביס באמצעות שלל סוגי מיסוי, כשהעיקרי מביניהם הוא המע”מ. המע”מ (מס ערך מוסף), הוא מס שמטילה המדינה על המכירות ברוטו של המוצרים. כלומר, אם עסק מוכר מוצר מסוים ב-100 שקל, עליו לשלם 17 שקל למדינה כמע”מ, כאשר הוא יכול להזדכות על חלק מהמע”מ באמצעות חשבוניות על מוצרים ששילם עבורם.

חישוב המע”מ הוא החישוב הפשוט והמהימן ביותר מבין חישובי המס. ידוע על פי נתוני היק”ר שבחודש מאי 2021 היו כ-95,000 מטופלים בישראל זכאים להיקף כולל של כ-3,455 קילוגרם של קנאביס רפואי. אם מניחים שכ-30% מהזכאות לא מומש למשל עקב כאלה שלא משכו אספקה חודשית, משכו רק חלק מהאספקה החודשים, מטופלים שנפטרו, אחרים שהפסיקו טיפול או לא פעילים ועוד, ניתן להעריך שבחודש מאי 2021 נמכרו כ-2,418 קילוגרם – כלומר קצב של 29,000 קילוגרם בשנה.

מבחינת התשלום עבור הקנאביס, על פי נתוני אתר קנאביז (אינדקס הקנאביס המעודכן ביותר העוקב אחר מלאי ומחירי מוצרי הקנאביס בישראל), המחיר הממוצע של גרם קנאביס רפואי בבתי מרקחת בישראל לצרכן הסופי עומד כיום על כ-234 ש”ח ל-10 גרם, שהם כ-23 ש”ח לגרם. עם זאת, אפשר לעגל את הנתון מעט מעלה לבערך 25 שקלים לגרם, שכן המוצרים היקרים יותר נמכרים בדרך כלל בכמות גבוהה יותר ולכן סביר שהמחיר הממוצע האמיתי של גרם קנאביס שנמכר יהיה גבוה מממוצע המחירים הנתון של כל הזנים.

בחישוב פשוט ניתן להעריך שהשוק בישראל מגלגל בערך 725 מיליון שקל בחישוב שנתי על פי הקצב בחודש מאי, אמצע השנה, כשבחודשים הקודמים המספר היה נמוך יותר ובחודשים הבאים הוא יהיה גבוה יותר כך שזה מתאזן.

בהתחשב בכך שהמע”מ הוא כאמור 17% מההיקף הכולל, מיסי המע”מ שמרוויחה המדינה מהענף מסתכמים לכ-123 מיליון שקל בשנה.

מיסים על הרווח

מלבד מע”מ, המדינה גובה גם מס על הרווח, הנקרא “מס חברות”. מס זה עומד על 23% כאשר מדובר בחברות, או מדרגות מס הכנסה כאשר מדובר על אדם פרטי. כיום, הרוב המוחלט של העוסקים בענף הקנאביס מאוגדים תחת חברה בע”מ או שותפות המוחזקת על ידי חברה בע”מ, ועל כן החישוב ייעשה על פי שיעור מס החברות.

לא ידוע בדיוק מה הוא האחוז מתוך כלל היקף המכירות “שיישאר בסוף היום ביד” של העוסקים מהתחום, גם כי חלק מהעוסקים אינם חברות ציבוריות ולכן הם לא חושפים את הנתונים בדיווחים לבורסה, וגם בגלל שהשוק היום בחיתוליו ויש חברות לא יעילות שעוברות תהליכי התייעלות עקב הפסדים בימים אלה ממש או שיתכן שיעברו כאלה בקרוב.

בהערכה גסה ניתן לקבוע שלאחר שהשוק יתייצב, שיעור הרווח לפני מס של החברות, לאחר הוצאות שכר לעובדים, הנהלה, שיווק, ריבית על הלוואות וכו’, יעמוד על כ-20%. זו כאמור הערכה גסה המבוססת בעיקר על כך שישארו חברות לא יעילות מחד, אך גם מאידך – המחירים של המותגים החזקים לא ירדו.

את שיעור הרווחיות מחשבים לפי גודל השוק לאחר תשלום מע”מ, כלומר אם גודל השוק השנתי המוערך הוא כאמור כ-725 מיליון שקל לפני מע”מ, השוק לאחר מע”מ עומד על כ-602 מיליון שקל.

משמע, הרווח לפני מס עומד על כ-120 מיליון שקל והמיסים שהמדינה מרוויחה מהמס על הרווח עומדים על כ-27.6 מיליון שקל בשנה.

המס על הדיבידנד 

במדינת ישראל, מלבד מס על הרווחים של חברה, עליה לשלם מס נוסף של 25% שבא בדמות מס רווחי הון, כלומר מכירת המניות בבורסה, או בדמות מס דיבידנד – שניהם מהווים 25% מהרווח שלאחר מס. הרווח לפני מס הוא כאמור 120 מיליון שקל והרווח לאחר מס הוא כאמור 92.4 מיליון שקל (120 מיליון שקל פחות 27.6 מיליון שקל מס רווח). 

 כלומר, מיסי הדיבידנד ורווחי ההון שהמדינה מרוויחה מענף הקנאביס, עומדים על כ-23.1 מיליון שקל בשנה.

המס על השכר

חישוב המס על השכר הוא ההערכה הגסה ביותר. המס על השכר הוא מדרגות המס שהמדינה גובה על השכר של עובדי החברה. ניתן להעריך, בהתבסס על הדוחות הכספיים של החברות, שהשכר הישיר שמשולם לעובדים בסקטור עומד על כ-35% מתוך ההיקף השנתי של שוק הקנאביס המקומי – כלומר כ-253.7 מיליון שקל בשכר. ניתן לתת הערכה מושכלת שהמס הממוצע יהיה כ-20%.

חשוב להדגיש שוב שזהו החישוב הקשה ביותר מבין חישובי המס אבל על פיו, המדינה מרוויחה כ-50.7 מיליון שקל ממס שכר בשנה.

ובסך הכל?

כלומר, סך כל המיסים שהמדינה מרוויחה מענף הקנאביס הרפואי המקומי, על פי התחשיב לעיל, עומד על בהערכה מושכלת על כ-224 מיליון שקלים בשנה לפחות לפי נתוני חודש מאי המחושבים לפי בסיס שנתי, כלומר כמעט רבע מיליארד שקלים.

יש לזכור שהסקטור צומח בעשרות אחוזים בשנה והמיסים גם הם כמובן צומחים בהתאמה, וכן שהתרומה למדינה של ענף הקנאביס והתרחבותו היא לא רק מיסים אלא גם מקומות עבודה נוספים למשק ועוד עוסקי לוויין שמרוויחים משירותים עקיפים כגון חברות אבטחה, ראיית חשבון, עריכת דין, ציוד חקלאי ותעשייתי, נדל”ן ועוד.

אם קצב הצמיחה של השנה האחרונה ישמור על עצמו בהמשך, צפוי שוק הקנאביס הרפואי בעוד שנה מהיום לתרום למדינה מיסים בהיקף שנתי של כ-350 מיליון שקל. לפני שנה, בחודש מאי 2020, המדינה הכניסה על פי חישוב זה מיסים בקצב שנתי של כ-142 מיליון שקל בלבד. כלומר, ניתן לקבוע לפחות על פי הנתונים הקיימים ששוק הקנאביס גדל בכ-55% בשנה.

מה הלאה?

המדינה מרוויחה מיסים אלו כאשר רק קצת יותר מ-1% מסך האוכלוסייה במדינת ישראל מחזיקה ברישיון לרכישה ושימוש בקנאביס באופן חוקי, כלומר כזה שעליו, בניגוד לשוק הפנאי כיום, המדינה מרוויחה מיסים.

אם אחוז הצרכנים החוקיים יעלה ל-5% או ל-10%, המספרים יגדלו משמעותית כמובן ויגיעו עד מעל מיליארד ש”ח או שניים בהתאמה, וזה כמובן לא כולל מיסוי נוסף אפשרי ואף צפוי כדוגמת “מס קנאביס” יעודי שסביר שהמדינה תטיל על שוק קנאביס פנאי כפי שמטילות מדינות בעולם שאישרו לגליזציה.

דו”ח שפרסם בשנת 2018 מכון ירושלים לחקר שווקים לבקשת מגזין קנאביס, העריך כי לגליזציה בישראל תהיה שווה סכומים דומים. על פי ממצאי הדו”ח המדינה תכניס כ-2.3 מיליארד ש”ח בשנה ממיסים וכן תחסוך כמה מאות מיליוני שקלים נוספים בהוצאות אכיפה, שיטור ומשפט.

הרבה דובר על הגירעון שישראל צברה בתקופות מגפת הקורונה. פתיחת שוק הקנאבס גם למטרות פנאי, כפי שמתכננת הממשלה החדשה, צפויה לכן להכניס עד מיליארדי שקלים בשנה לקופת המדינה – סכום משמעותי מאוד שיכול לצמצם את הגירעון, להיות מופנה למערכת הבריאות, לרפורמות במערכת החינוך ועוד, אם כי כרגע הוא מופנה עדיין בחלק ניכר מהמקרים לידיים של גורמים עברייניים.